רש"י על בבא מציעא ס״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ס״א ע״ב:ו׳ רש"י על בבא מציעא ס״א ע״ב:ח׳ »

7 אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה מְעוֹתָיו בְּגוֹי וּמַלְוָה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, וּמִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח, וּמִמִּי שֶׁתּוֹלֶה קָלָא אִילָן בְּבִגְדוֹ וְאוֹמֵר: ״תְּכֵלֶת הוּא״.

פירוש רש"י על בבא מציעא ס״א ב:ז׳

7 שהבחנתי במצרים - הרי שבאו עשרה רווקים על מצרית אחת ונתעברה מהן בעשר עבורין עשר בכורות שהן בכורות של אביהן. כולן מתו:

8 תולה מעותיו בנכרי - מלוה מעותיו לישראל ברבית ואומר של נכרי הם:

9 קלא אילן - צבע הדומה לתכלת ורחמנא אמר במדבר ט״ו:ל״ח פתיל תכלת ותכלת דמיו יקרים שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא אחת לשבעים שנה:

« רש"י על בבא מציעא ס״א ע״ב:ו׳ רש"י על בבא מציעא ס״א ע״ב:ח׳ »